[ חזרה ]

האינסטינקט האימהי

האינסטינקט האימהי

מהו אינסטינקט אימהי

במהלך ההריון מופרשים הורמונים וישנם שינויים במוח האישה.

ידוע מתוך מחקרים שנעשו בקרב נשים בהריון, כי שיש קשר בין פעילות האם ובין מה שקורה במוח התיכון, באונות הקודקודיות ובעוד אזורים שונים.

נתגלתה פעילות מוגברת באזורים השולטים באמפתיה (היכולת להכיל רגשות), חרדות וקשרים חברתיים.

שינויים אלה תורמים לקשר בין האמא לתינוק.

מבחינה ביוכימית הדבר קיים.

אצל אם צעירה, שרק ילדה את התינוק הראשון שלה, יש מלחמה יומיומית להצליח בתפקידה החדש ולא לתת לסביבה להפריע לה לממש את האמהות.

תלמדי לסמוך על עצמך

אם ותיקה לעומת זאת, תוכל לסנן את ה"רעשים". היא מרגישה בטוחה בעצמה וסומכת על האינטואיציות שלה.

תינוק חדש בבית מביא עימו המון אתגרים, שאלות, חרדות, תהיות- האם שואלת את עצמה האם היא פועלת נכון כמעט בכל סיטואציה.

מרוב אנשי מקצוע, דיעות, רופאים- מה לא.. האם מתבלבלת לעיתים למי כדאי לה להקשיב.

כדי לפתח אינטואיציה אימהית עליך להקשיב קודם כל לעצמך.

זה תהליך ממושך וארוך, אפשר לומר כל החיים.

הנחת היסוד היא שהאמא היא היחידה שיודעת מה נכון וטוב לתינוק שלה.
היא מכירה אותו טוב יותר מכולם ולכן היא לומדת להקשיב בסופו של דבר לעצמה.

למעשה, האינסטינקט הוא תחושת בטן. כמו שאר הדברים בחיים הבטן שלנו יודעת את האמת שלנו.

התחושה הזאת שאנחנו עושים משהו נכון היא תחושה טובה. אל תתנגדי לה.

מחקרים מראים שבבטן יש מערכת עצבים זהה לזאת שנמצאת במוח.

התחושות שלנו מתחלקות לשניים- בטן ומוח.

יש קשר אנרגטי תת -מודע בין אמא לתינוק. ברגע שהאם תחבק, תעטוף, תלטף, תצחיק את התינוק שלה, החיבור יישמר ויימשך.
הביטחון של התינוק באימו יגדל וכך גם היא תבטח בעצמה ובאינטואיציות שלה.

האם שדולת הדולות בישראל תומכת באינסטינקט האימהי?

אני כדולה מומלצת, יכולה לומר מהמקום שלי, שבהחלט כן.

כיום, ישנה אופציה לאפס הפרדה כבר מרגע הלידה.

בהנחה שהאמא והתינוק מרגישים טוב, היא תוכל לבקש שיהיו צמודים במהלך כל האשפוז.

אני כאמא, מאמינה שיש לנשים אינסטינקט אימהי. יש נשים שהוא קיים אצלן טרם ההריון ויודעות זאת ויש נשים שזה מתפתח אצלן.

אם כבר מרגע הלידה האשה תהיה צמודה לתינוק שלה, תניק אותו, תלמד להכיר את סימני הרעב שלו,
האם מציק לו משהו וכו', כך הקשר ביניהם יהיה חזק יותר.

דוגמאות מחיי היומיום..

אני נפגשת בכל יום עם נשים אשר ילדו ומתמודדות עם שאלות ברמה הבסיסית ביותר.
אני חושבת שחשוב לתת מקום לכל תחושה, מחשבה, היסוס ולו בכדי לאשש את ההרגשה הפנימית שלך.
ראיתי לא פעם נשים אשר התינוק שלהן העלה חום לא מידי גבוה כדי לתת לו תרופה.
מסביבן הן חוו לחץ מצד המשפחה, הבעל. אבל הן העדיפו לעשות לתינוק אמבטיה פושרת, לחבק אותו, לשיר לו, ללטף אותו. אחרי כמה שעות ירד החום.
כאשר אני מגיעה לייעוצי הנקה אני מוצאת נשים שרוצות להמשיך להניק, לא מוכנות לוותר על זה בשום אופן.
במקרים מסוימים התינוק לא מעלה מספיק במשקל.
נוצר מצב שבן הזוג מייעץ לה להפסיק להניק ולתת תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות).
אותן נשים מרגישות שהתינוק יעלה במשקל והכל יסתדר, הן לא מתייאשות. אני מייעצת להן כיצד להגביר הנקות, להיות סמוכות ובטוחות בעצמן.

בסופו של דבר כל אשה עושה הכי טוב שהיא יכולה עבור עצמה ועבור התינוק שלה.

שלך קרן מור דולה פוסט פארטום.

[ חזרה ]