סיפור אישי

שיחה אחת, טלפונית, ששינתה את הגישה שלי ופתחה בפניי את האופציות הרבות שבזכותן נקלטתי להריון.

ניסיתי להכנס להריון תקופה ארוכה של כמה שנים. כ"כ רציתי משפחה משלי, ילדים מתרוצצים בבית, ילד שקורא לי- אמא.

עברתי טיפולי פוריות רבים ומייגעים וכלום אני זוכרת את השיחה הזו כאילו היתה אתמול.

לא קרה.

הרגשתי שהגוף בוגד בי. הנפש היתה פצועה. כל מילה לא במקום גרמה לפרץ רגשות ובכי.

הרגשתי כשלון, לא אשה, הגוף שלי היה ולא היה.

זריקות, טיפולים, כאבים, ובעיקר- תיסכול וסבל.

רועי אומר לי- כמה קשה לי לראות אותך סובלת..

מסביבי כולן בהריון, ואני מסתכלת ולא מבינה איך זה קורה לי.

אני, שמגיל ילדות מחזיקה בובות בידיים ומטפלת בהן כמו אמא קטנה, שכל חיי שיוועתי לילד משלי, זה פשוט לא הגיע.

אני זוכרת בעיקר את הלחץ הנפשי, את הסרטים שהרצתי בראש, את הפחדים שתקעו כל מחשבה צלולה, ואת עצמי בוכה.

נכנסתי למערבולת ריגשית ולא ידעתי איך לצאת ממנה.

מסיכות של חיוכים ומשחק יומיומי של הכל בסדר, רועי ואני מתנהגים כאילו הכל כרגיל, יוצאים ומבלים, מארחים משפחה וחברים. מוכר לכם?

מהמקום הזה החלטתי שאני מתעוררת, לוקחת אחריות על החיים שלי ומדברת.

כמה אפשר לשמור בפנים?

כמה אפשר לשחק בהצגה ואני השחקנית הראשית?

הרגשתי כמו בת יענה שדוחפת את הראש עמוק באדמה כאילו שזה לא קשור אליי.

ואז יום אחד התעוררתי, והחלטתי שאני עוצרת ומתחילה מחדש.

הפעם פותחת את הלב ומנקה את כל מה שלא משרת אותי יותר.

קיבלתי המלצה מחברה על מטפלת שעברה טיפולי פוריות רבים אשר הצליחה להקלט להריון וחובקת תאומים בני שנה.

אהבתי את הרעיון שמישהי שעברה משהו כמוני תאיר לי את הדרך. מה יש להפסיד?

כבר בתחילת השיחה היא אמרה משפט שליווה אותי וחיזק אותי-

" יש בך הכל! תשחררי את המחשבות על מה יהיה. תהיי בכאן ועכשיו. זה יבוא."

מישהי זרה לחלוטין נתנה לי להרגיש כ"כ חזקה.

היא ידעה לשאול את השאלות הנכונות, היא הובילה את השיחה בדיוק למקום שהשקיט את המחשבות, האמונות וחוסר הבטחון.

לאחר אותה שיחה ארוכה הרגשתי שאני מתחילה להיפתח ולהבין למה היא התכוונה.

השתמשתי במשפטים חיוביים ומעצימים שגרמו לי להרגשה כ"כ טוב עם עצמי והם אלה שהיו אבן דרך להמשך התהליך עד שנקלטתי להריון.

אני יודעת שהדבר המשמעותי שקרה לי היה עצם העובדה שלא נתתי לעצמי לשקוע.

שידעתי לבקש עזרה. שמתי את האגו / הפחד/ הבושה בצד ובשיחת טלפון אחת קיבלתי הבנה חדשה ומעוררת השראה על החיים.

התהליך שעברתי היה עוצמתי ומרגש, למרות הקשיים , והאמנתי באמת בתוך תוכי שזה יקרה בסופו של דבר.

כעבור שנה התקשרתי אליה לבשר שילדתי תאומות משלי.

אני מאמינה שכל אחד צריך מישהו אחד לפחות שיאמין בו.