שאלות נפוצות

מה עליי לשים בתיק לחדר לידה:

נשים רבות מתלבטות מה לקחת עימן לחדר הלידה.
כדי לעשות מעט סדר, אני מפרטת כאן כיצד להקל את ההגעה לבית החולים. (גם ככה המעמד מלחיץ ומרגש..)
הכיני לך מראש שני תיקים, אחד לחדר הלידה והשני לאשפוז במחלקת יולדות.

 

תיק לחדר לידה:

• שמן שקדים טהור סגור- לעיסוי הפרינאום ע"י המיילדת
• ת.ז. + כל מסמכי ההיריון הנוכחי+ תוכנית לידה
• כפכפים למקלחת
• כלי רחצה
• גרביים חמות
• סוכרייה על מקל בטעם חמוץ – להקלה על בחילות
• חטיפים לבעל , כריך
• מים מינרלים
• מגבונים לחים
• שפתון להגנה מפני יובש
• ספר קריאה, סודוקו, תשבצים
• מצלמה
• רדיו קטן/דיסקמן (לא הכרחי אבל כדאי)
• חשוב לא להביא חפצים יקרי ערך
• כסף קטן למכונת שתייה
• ערכת שימור דם טבורי- למי שמעוניין

 

תיק לאשפוז במחלקת יולדות:

• נעלי בית
• חלוק
• תחבושות היגייניות עבות
• תחתונים חד פעמיים
• פדי הנקה
• חזיית הנקה
• תרופות (למי שנוטלת באופן קבוע)
• בגדים להחלפה
• בגדים לתינוק – ליציאה מבית חולים
• סל קל לרך הנולד/ת
• שמיכה לתינוק

כיצד לעבור את הברית בצורה שקטה יותר ?

• ודאו שמי שמבצע את הטקס, מוהל או רופא כירורג, הוא בעל ניסיון והמלצות.

• דאגו לקבל מהמוהל הנחיות מדויקות באשר לביצוע הברית ולהתנהלות אחריה

• כל שלב בברית המילה חייב להיעשות בצורה סטרילית ונקייה – בדקו הימצאותן של כפפות סטריליות ושל חומרי חיטוי מתאימים.

• שימו לב לחבישה אחרי הברית- אסור שהיא תהיה מהודקת או לוחצת מדי ומצד שני גם לא חבישה רופפת מדי.

• לפני ביצוע הברית חשוב שהתינוק ייבדק על ידי רופא ילדים כדי לשלול בעיות כמו צהבת של היילוד, עורלה לא שלמה, משקל מעל 2400 גרם וכו'.

• אלחוש: ישנם מוהלים שעושים שימוש במשחה מאלחשת, ואילו רופאים משתמשים במקרים רבים בזריקה מאלחשת. שני האמצעים האלה טובים לביצוע הרדמה מקומית ומסייעים גם להרגעת הלחץ אצל ההורים וגם נגד כאב אצל היילוד.

• ודאו את זמינות המוהל או הרופא המבצע – יום לאחר ברית המילה חייבת להתבצע בדיקה של התינוק כדי לוודא שהכל תקין.

• לאחר ביצוע ברית המילה על המוהל או הרופא להישאר לפחות 20 דקות בסביבת התינוק כדי להשגיח שלא התפתחו תופעות בלתי רצויות.

• דאגו לקבל מהמוהל הנחיות מדויקות באשר לביצוע הברית ולהתנהלות אחריה.

מהו ביות ?

ביות – ROOMING IN –

ביות הוא אשפוז משותף של האם והתינוק בבית החולים.

ישנם כמה סוגי ביות הנהוגים בבתי החולים בארץ:

ביות חלקי – התינוק שוהה חלק משעות היממה יחד עם האם וביתר הזמן בתינוקייה, הכול על פי רצונה של האם, שמחליטה בעצמה כמה זמן לבלות עם התינוק.

ביות מלא – האם והתינוק מאושפזים יחד באותו החדר במחלקת יולדות לאורך כל שעות היממה.

ביות גמיש- אשפוז משותף לאם ולתינוק על פי בחירת היולדת, ניתן לקחת את התינוק לאשפוז משותף ולהחזירו לאשפוז נפרד בתינוקיה על פי רצון האם וצרכיה .

 

מהם יתרונותיו של הביות ?

הביות מהווה בסיס חשוב ומשמעותי ליצירת הקשר הראשוני – BONDING – בין האם לתינוק בכלל ולהצלחת ההנקה בפרט.

ביות מאפשר לאם ולתינוק ליצור קשר אישי קרוב כבר מהיום הראשון אחרי הלידה.

מחקרים אף הראו כי תינוקות שהיו בביות עם האם, בוכים פחות ויש להם פחות סיכון לזיהומים. בנוסף, הביות עוזר לאם להכיר את התנהגות התינוק ואת צרכיו מהיום הראשון, כך שבחזרה הביתה, היא תדע טוב יותר כיצד לטפל בו.

מניסיוני האישי,רצוי שכל יולדת תבחר בדרך המתאימה לה, מאחר ויש נשים החוות לידה ארוכה ומתישה ,אשר יעדיפו לבלות את הלילה הראשון שלאחר הלידה במחלקת יולדות לבדן על מנת להתחזק ולצבור כוחות לקראת היום למחרת.

חשוב מאוד להיות קשובות לגוף ולנפש, ולדעת שביות לא צריך תנאים מיוחדים – תינוק צריך את אמא ואמא צריכה תינוק.

איך להתמודד בחודשים הראשונים עם התינוק ?
  • כאשר התינוק ישן בבוקר להתנהג כרגיל. לפתוח תריסים, להדליק רדיו/טלויזיה, לדבר בטלפון – החיים ממשיכים …
  • קחי לך עזרה (אם אפשר בתשלום) לניקיון הבית, בישול, גיהוץ.
  • אין צורך להעיר תינוק ששוקל מעל 3 ק"ג לאכול אלא אם כן רופא הילדים המליץ אחרת. לכן, נצלי את השעות שבין הארוחות לאגירת כוחות ושינה.
  • נתקי את הטלפונים והרגישי טוב עם עצמך במידה ואת זקוקה לשינה בכל שעות היום.
  • נסי לארגן סדר יום שיתאים לך ולתינוקך, בימים יפים רצוי לצאת איתו לאויר הצח.
  • השתמשי במנשא גם בבית, רצוי מבד, התינוק יהנה מחום גופך והצורך לקירבתך ובנוסף ידייך יהיו זמינות לארגן את הבית ולהכנת ארוחה קלה.
  • במידה ויש לך עוד ילדים בבית, הקדישי להם תשומת לב ואם ביכולתך לדאוג לעזרה (אם אפשר בתשלום) כך תוכלי לבלות עם הגדולים.
  • ארגני סט של דברים חשובים בחדרים שבהם את ותינוקך שוהים לרוב: טיטולים, מגבונים,בגדים להחלפה, חיתול טטרה, מוצץ.
  • בזמן ההנקה,תמיד הכיני מראש את הדברים החשובים לך כגון: בקבוק מים, טלפון אלחוטי, עיתון, שלט לטלויזיה, חטיף טעים או כריך..
חתך החיץ/אפיזיוטומיה איך להימנע ?

חתך חיץ הוא חיתוך ניתוחי שנועד להרחיב את פתח הנרתיק כדי לסייע ללידת התינוק שלך.

 

מהן הנסיבות שדורשות חתך חיץ?

חתך חיץ עלול להידרש בכל אחת או יותר מהסיבות הבאות:

• הלידה היא מהירה ולפרינאום שלך לא היה מספיק זמן כדי להימתח באיטיות

• הראש של התינוק שלך גדול מדי עבור פתח הנרתיק

• התינוק במצוקה

• נחוצה לך לידת מלקחיים או לידת ואקום

• אינך יכולה לשלוט בלחיצות שלך.

איך מתבצע חתך החיץ?

אם כבר קיבלת אפידורל, כנראה לא תזדקקי לחומר אלחוש נוסף. אם לא קיבלת אפידורל, יהיה צורך בזריקת הרדמה מקומית באיזור הפרינאום. חתך מתבצע על ידי חיתוך ישר למטה לתוך הפרינאום, בין הנרתיק לפי הטבעת.

 

כיצד אפשר למנוע את הצורך בחתך חיץ?

• תזונה נכונה (עור בריא נמתח בקלות רבה יותר)

• שלב שני איטי של לידה, עם שליטה בלחיצות

• קומפרסים חמים ותמיכה במהלך הלחיצות

• שימוש בטכניקות של עיסוי פרינאום

• הימנעות משכיבה על הגב בזמן הלחיצות.

אלה תופעות הלוואי האפשריות של חתך חיץ:

• זיהום

• נפיחות

• דימום

• התארכות זמן ההחלמה

• צלקת כואבת העלולה לגרום לתקופה של הימנעות מיחסי מין

• בעיות עתידיות של חוסר שליטה במתן שתן.

אילו אפשרויות יש להקל על כאב של חתך החיץ ושל התפרים?

אם בוצע בך חתך חיץ או נקרעת באופן טבעי, תוכלי לנסות חלק מן האפשרויות הבאות כדי להקל על הכאבים:

• קומפרסים קרים על הפרינאום.

• אמבטיות ישיבה.

• השתמשי בתרופות לשיכוך כאבים.

לידה רגילה אחרי קיסרית האם זה אפשרי ?

לידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי-

אם בלידה השנייה את רוצה ללדת בלידה וגינלית רגילה, תשמחי לשמוע, כי 90% מהנשים שילדו בניתוח קיסרי יכולות ללדת בלידה נרתיקית לאחר קיסרי VBAC.

הסיכון בקרע בטני

החשש הגדול ביותר של נשים שעברו ניתוח קיסרי הוא החשש מקרע בבטן בזמן הלידה הווגינאלית.

מהם הקריטריונים לקבלת אישור ללידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי?

• לא יותר משני ניתוחים קיסריים קודמים עם חתך רוחב נמוך.

• הרופא המטפל צריך להיות מוכן לבצע ניטור של הלידה ולהפנות לניתוח קיסרי אם מתעורר הצורך.

• מקום הלידה שלך צריך להיות עם צוות פעיל 24 שעות למקרה שיש צורך בניתוח.

מה צריך כדי להפוך למועמדת טובה ללידה וגינאלית לאחר קיסרי?

• אם הסיבה לניתוח הקיסרי אינה חוזרת על עצמה בהריון הנוכחי.

• אם אין לך בעיות רפואיות חמורות.

• אם התינוק הוא בגודל נורמאלי.

• אם התינוק במצג ראש.

באילו מקרים לא מומלצת לידה וגינאלית לאחר קיסרי?

• אם יש לך תאומים

• אם יש לך סוכרת

• אם יש לך לחץ דם גבוה.

למי מתאים דולה פוסט פארטום ?

דולה פוסט פארטום

כחלק משירותיי אני מלווה הורים טריים בתחילת דרכם.

השירות כולל שניים עד ארבעה מפגשים , בני שעתיים, אשר בהם אגיע לביתכם : אדריך, אעזור, אכוון בכל תחום הקשור להורות הראשונית.

בין אם זה עזרה באמבטיה ראשונה (תוכלו לראות סרטון שלי באתר), ייעוץ הנקה, הלבשה והחתלה, סדר יום, עזרה בהבנת סימני התינוק, ועוד.

מטרתי היא להכין אתכם להורות בדרך הנוחה, הנעימה,והטובה ביותר לכם.

ניתן יהיה לקבוע עמי עוד לפני הלידה על מנת שאגיע לביתכם ואעזור בהכנת הבית לקראת בוא התינוק.

אשמח לשתף אתכם בניסיוני האישי,כאמא ל-4 בנות, וכמובן מניסיוני המקצועי כדולה כבר מס' שנים.

 

למי מתאים השירות של דולה פוסט פארטום

 

  1. זוגות גרים הרחק ממשפחתם ועל כן יש קשיים במתן עזרה עם התינוק
  2. בן הזוג עובד עד שעות מאוחרות
  3. חד הוריות- נשים רבות יולדות בגיל מאוחר יותר
  4. סבתות עסוקות
  5. אין מישהו שיכול לעזור ולתמוך בתקופה הראשונה
  6. האם רוצה מישהי מקצועית לעזרה עם התינוק
  7. אין לאם תמיכה מבן זוגה- נשארת לבד ב"מערכה"
  8. האב נסע לחו"ל, יצא לשירות מילואים והאם לבדה
  9. האם חווה דכדוך/ דכאון אחרי לידה והאב מטפל בתינוק לבדו
  10. האם עברה ניתוח קיסרי ,עקב קשיים פיזיים היא זקוקה לעזרה
  11. יש בעיות נקודתיות עם התינוק כגון: בעיות שינה/ אוכל/ הנקה/ אמבטיה

 

דולה פוסט פארטום- ליווי אחרי לידה

 

חזרתם הביתה עם התינוק המתוק שלכם, אתם חווים עוצמות גדולות של רגשות, התרגשות רבה, התחדשות, ויחד עם זה מגיעים גם פחדים, בעיקר להורים הטריים לילד הראשון.

בבית החולים הצוות הרפואי (מיילדת,אחיות,רופאים) עוזר בכל מה שקשור לתינוק, אתם רגועים, הוא בהשגחה וטיפול 24 שעות ביממה.

אחרי 48 שעות יוצאים מביה"ח לדרך חדשה. דרך שלא הייתם בה קודם.

(אחרי 4-5 ימים אם עברת ניתוח קיסרי )

הדרך להורות רצופה באושר רב, עילוי וגאווה.

אך מה קורה בלילה הראשון שהתינוק בוכה ואתם לא יודעים למה, הוא לא נרגע, אתם כבר עייפים

הרי הוא לא יוצא מביה"ח עם הוראות הפעלה..לצערנו..

אז איך להפוך את החיים לקלים יותר?!

כדי שהמסע שלכם בהורות הראשונית יהיה נסוך אושר, בטחון ורוגע, רצוי לקבוע מבעוד מועד עם מישהי שאתם מתחברים אליה, סומכים עליה כבן אדם וכבעלת נסיון ו עם קבלות".

המטרה שלי כדולה פוסט פארטום היא לתמוך באמא ובתינוק.

כי אני מאמינה ויודעת, כאשר טוב לאמא, טוב גם לתינוק.

מתוך ניסיוני, נשים רבות שליוויתי בתקופת ההריון ובחדר לידה, היו זקוקות ליד מכוונת גם אחרי הלידה.

כל סוג של תמיכה ולו במעט יכולה ליצור שלוות נפש ורוגע אצל האם והאב הטריים.

אם כך:

אל תחסכו בשקט נפשי

אל תתנו לעצמכם לשקוע בפחדים וחרדות

תילמדו את התינוק שלכם- מי הוא, מה הוא צריך,מה יקל על בכיו

תהנו ממנו- תינוקות גדלים כ"כ מהר..

חיים חדשים התחילו ואיתם המסע המרתק ביותר בחייכם המשותפים

תשאבו כל פיסת מידע שיש לסובבים אתכם

אתם לא לבד- תמיד יש את הדרך הקלה לחייג אליי: 050-5863693

 

שלכם,קרן מור.

בעיות נפוצות בהנקה

כמי שהניקה את בנותיה ב"דם, יזע ודמעות", אני רוצה לשתף אתכן בכמה מהבעיות שיכולות להיווצר בזמן ההנקה. כמובן שההנקה שונה מאשה לאשה וכל תינוק לומד את הטכניקה כאשר הוא מוכן.

אז למי מביניכן שרוצה להניק, קחי זאת כאתגר ושתהיה הנקה מוצלחת וקלה..

מלאות השד-מצב נורמלי.

גודש- עקב ירידה בהנקות.

סיבות- התינוק לא יונק נכון, הנקה לא ממושכת, האם מופרדת מהתינוק בגלל בעיה בריאותית שלה או של תינוקה.

טיפול- הנקות תכופות וסדירות, שאיבות חלב, להשתמש בטכניקה נכונה.

צינורית חלב סתומה- עצירת החלב במקום. גוש מוגדר הניתן למישוש.

סיבות- אם שיש לה תפוקת חלב גדולה ולכן אין ניקוז טוב לשדיים.

טיפול- עיסוי עדין לאיזור הסתימה, הנקות תכופות.

דלקת בשד- צינורות חלב סתומים והיווצרות דלקת . עוד סימפטום- לאם יש חום.

סיבות- כניסת חיידקים דרך פטמה סדוקה, גודש שהוזנח.

טיפול- הנקה תכופה, תנוחות הנקה נכונות, קומפרסים חמים לפני הנקה וקרים מיד אחריה, טיפול אנטיביוטי בהמלצת הרופא..

פטמות סדוקות וכואבות- יכולים להופיע דימום ופצעים.

סיבות- אחיזה והצמדה לא נכונה של התינוק לשד, פטריה בפה של התינוק, שימוש בסבון בפטמה.

טיפול- איוורור וייבוש הפטמות, תנוחות הנקה טובות, משחה שמתאימה לטיפול בפטמות.

עלייה לא מספקת במשקל- התינוק מקבל בעיקר חלב קידמי שלא עשיר בקלוריות.

סיבות- לא מוצמד טוב לשד, יניקה לא נכונה.

טיפול- הדרכה מגורם מוסמך.

גזים/קוליק- בעיקר אצל תינוק שיונק חלב קידמי, יישאר רעב ללא סיפוק.

טיפול- לתת לתינוק שירוקן את השד עד שירדם או יחדל להתעניין בשד.

אם כן, מהי הנקה נכונה-

 

הנקות בין 8-12 פעמים ביממה

התינוק משמיע קולות בליעה

גופו רפוי בסיום ההנקה

לפחות 4 יציאות רכות בצבע חרדל ביממה

5-6 טיטולים רטובים (שתן) ביממה

התינוק עולה במשקל (יש לשקול תינוקות יונקים לפחות פעם בחודש)

 

מתי לפנות לתומכת/ יועצת הנקה

 

התינוק לא מתעורר להאכלה 6-8 פעמים ביממה

נרדם על השד ללא יניקה

אין מספיק טיטולים רטובים

צואה בצבע ירוק-שחור 5 ימים אחרי הלידה.

התינוק לא עולה במשקל

הפטמות פצועות וכאובות למרות שימוש במשחה טיפולית-כנראה שהטכניקה לא נכונה.

מהי לידה מכשירנית ?

לידה מכשירנית

לקראת סוף שלב הלחיצות בלידה, עלול להיווצר מצב שבו האם והתינוק זקוקים לקצת עזרה להצלחת הלידה. הרופא עשוי להשתמש במלקחיים או בוואקום על ראש התינוק, ובציר הבא, בעוד את לוחצת, יעביר הרופא בעדינות את ראש התינוק דרך תעלת הלידה.

מהם המכשירים המשמשים בלידה מכשירנית?

הרופא ישתמש במלקחיים או בוואקום כדי להוציא את התינוק. המלקחיים דומים למצבטיים, עם טבעות גדולות בכל צד, והם משמשים כדי לסובב בעדינות את ראש התינוק ולמשוך אותו כדי לסיע לו לעבור דרך תעלת הלידה. מכשיר ואקום משמש להפוך את ראש התינוק ולמשוך אותו דרך תעלת הלידה. בדרך כלל יש שליטה על עוצמת הוואקום, וכך משתמשים רק בעוצמה הנחוצה להוציא את התינוק (הלידה המכשירנית הנפוצה ביותר בישראל היא לידת ואקום).

מדוע יש צורך בלידה מכשירנית?

אלו הסיבות הנפוצות שבגללן הרופא עשוי להמליץ על לידה מכשירנית:

• אם קיבלת אפידורל, שרירי האגן שלך – שבדרך כלל מסייעים להפוך את ראש התינוק ואת כתפיו לתנוחה הטובה ביותר ללידה – עלולים שלא להיות מסוגלים לעזור. עלול להיות לך קשה להבחין בצירים, והלחיצות לכן הן פחות יעילות.

• אם התינוק שלך אינו נמצא בתנוחה הטובה ביותר ללידה קלה.

• אם התינוק שלך איננו מקבל מספיק חמצן, דבר העלול לגרום לנזק מוחי קבוע.

• אם את עייפה מידיי.

אם אני מנסה ללדת לידה טבעית, האם הרדמה חיונית במהלך לידה מכשירנית? אם כן איזה סוג הרדמה מומלץ?

בדרך כלל, כאשר יש צורך בלידה מכשירנית, משתמשים בהרדמה מקומית המוזרקת ישירות לתוך העצבים ליד צוואר הרחם. הרדמה מסוג זה היא הנפוצה ביותר אצל נשים עם פתיחה מלאה של 10 ס"מ שרצו ללדת בלידה ללא תרופות, אבל זקוקות לסיוע קטן בסוף הלידה. עם זאת, סוג זה של הרדמה יעיל רק ב-80 אחוזים מהמקרים, וההשפעה שלו איננה נמשכת זמן רב.

מה עלי לבדוק אצל התינוק שלי, אם הלידה מכשירנית?

להלן רשימת ההשפעות העלולות להתרחש כאשר התינוק שלך נולד בלידה מכשירנית עם מלקחיים:

• עלול להיות איזור עם אדמומית על הפנים, שייעלם בתוך מספר ימים

• עלולות להיות חבורות קטנות, שגם הן אמורות להיעלם מהר.

• למרות שזה נדיר, עלול להיות נזק זמני לעצבים של שרירי הפנים של התינוק. רק במקרים נדירים זהו נזק קבוע, ובדרך כלל הוא נעלם בתום מספר ימים.

• לתינוק שלך עלולה להיות גולגולת בצורת גביע, תופעה שהיא רגילה בכל סוג של לידה וגינאלית.

להלן ההשפעות העלולות להתרחש אם התינוק שלך נולד בלידה מכשירנית עם ואקום:

• עלולה להיות שלפוחית של דם על הקרקפת. עשויים לעבור בין 6 ל-8 שבועות לפני החלמה מלאה. תופעה זו אין לה כל השפעה על המוח.

• עלולות להיות כמה חבורות על הגולגולת, שייעלמו תוך מספר ימים. (בארץ נהוג לאחר לידה מכשירנית לבצע פיזיותרפיה או טיפול אצל אוסטיאופת' בעקבות הטראומה שיצרה הלידה המכשירנית).

מהי דולה?

דולה היא תומכת מוסמכת ביולדת ובבן זוגה בהריון, בלידה ואחריה.

בחדר לידה היא עובדת בשיתוף עם הצוות הרפואי, אך אסור לה לבצע בדיקות רפואיות.

הדולה נותנת תמיכה רגשית ופיזית ליולדת, מייעצת בתחומים הקשורים להריון, לידה, הנקה ולטיפול בתינוק.

 

למה כדאי ללדת עם דולה?

מתוך מחקרים ישנן תוצאות מרהיבות בנוגע ללידה עם דולה:

• לידות יותר קצרות

• פחות צורך במשככי כאבים

• פחות ביצועי חתך חיץ

• 50% פחות ניתוחים קיסריים

• שביעות רצון גבוהה יותר מהלידה

 

במה מתבטאת עזרתה של הדולה בחדר לידה?

לכל אורך הלידה הדולה תומכת נפשית וגופנית בך ובבן זוגך.

מטרתה ליצור אווירה רגועה ונעימה בחדר לידה באמצעות תאורה רכה, מוסיקה נעימה.

הדולה תשתמש ב"ארגז הכלים" שלה, וביחד איתך ובן זוגך תעבוד על נשימות, הרפיה, עיסויים, דמיון מודרך

תנועתיות, שינוי תנוחות, רפלקסולוגיה, נקודות לחיצה, ישיבה ותנועתיות על כדור פיזיו וכל דבר אחר שנחוץ כדי לקדם את

הלידה ולהתמודד עם הצירים.

הדולה גם מסבירה לכם את מה שקורה בכל שלב ושלב של הלידה.

היא צמודה לזוג לכל אורך הלידה.

לאחר הלידה הדולה תישאר איתך,תעזור בהנקה, ובכל דבר שתיצטרכי תהיה שם בשבילך.

 

האם הדולה היא תחליף לבן הזוג?

חד משמעית- לא.

מטרת הדולה היא לקרב בין הזוג

הדולה דואגת שגם לבן הזוג יהיה נוח במהלך הלידה, דבר המאפשר לו להעניק את מלוא תשומת הלב ליולדת.

הדולה תדריך

את בן הזוג כיצד לסייע ולתמוך בבת זוגתו.

הדולה גם תאפשר לו לנוח, לשתות ולאכול במהלך הלידה ותסיר ממנו חלק מן האחריות בלידה.

מניסיוני, גברים רבים שמחו על ההזדמנות ללדת עם דולה שכן הרגישו בטחון, רוגע והרבה שקט נפשי.

 

אני יודעת שארצה לקבל אפידורל- האם יש טעם שדולה תלווה אותי?

גם אם החלטת שאת רוצה באפידורל- הדולה תומכת בך רגשית ומיידעת אותך לגבי המתרחש בכל

שלב של הלידה. הדולה גם מסייעת לך להתמודד עם הכאב, עד לשלב שבו יותר בטוח לקבל הרדמה אפידוראלית.

ישנן יולדות שהחליטו מראש שהן

מעוניינות באפידורל, מצליחות להתמודד עם כאבי הצירים עד פתיחה של כ-6 ס"מ ורק אז מבקשות אפידורל.

הדולה תשמח לתת לך כוס מים, לעשות עיסוי /רפלקסולוגיה, לנגב לך את הפנים, או סתם לדבר ולהפיג את הפחד.

אילו בדיקות עליי לעשות בהריון?

בדיקות בהריון-

מזל טוב!אתם בהריון!

 

עם אבחון ההריון:

בדיקות דם ושתן שגרתיות הכוללות סוג דם, ספירת דם, אדמת, VDRL, שתן כללית, תרבית שתן ועוד.

לפני ההריון או בתחילתו:

בדיקות סקר גנטיות -בדיקות לאיתור נשאות של מחלות תורשתיות בהתאם למוצא הורי בני הזוג. אתם תחליטו איזה בדיקות לבצע יחד עם הרופא המטפל, בהתאם ליעוץ שתקבלו ממנו או מיועץ גנטי אשר יתבסס בעיקר על מוצא הוריכם וההיסטוריה המשפחתית.

 

שבוע 7-9:

אולטרסאונד ראשון לצורך בחינת חיות העובר (דופק), מיקום ההריון (בתוך או מחוץ לרחם), גודל העובר וגיל ההריון המדויק.

שבוע 11-14:

שקיפות עורפית, בדיקת אולטרסאונד להערכת הסיכון להימצאות תסמונת דאון והצורך בדיקור מי שפיר.

שבוע 10-13:

בדיקת סיסי שיליה, בדיקה הדומה לדיקור מי שפיר אשר נעשית בשלב מוקדם יותר בהריון,מאפשרת תשובה מהירה יחסית אך כרוכה בסיכון מעט גבוה יותר להפלה. מיועדת בעיקר לנשים להן סיכון גבוה לגלוי בעיה כרומוזומלית בעובר.

שבוע 14-17:

סקירת מערכות מוקדמת מורחבת, בדיקת אולטרסאונד לבחינת כל אברי העובר, כולל איברים פנימיים (לב, מוח, כליות וכו'), גפיים והפנים של העובר, וכולל איתור סמנים עדינים לתסמונות כרומוזומליות (לדוגמא תסמונת דאון) כחוסר גשר אף, הרחבת אגני כליות וכדומה.

שבוע 17:

חלבון עוברי, בדיקת דם סטטיסטית לאיתור מומים מולדים בעמוד השדרה, תסמונת דאון, הפרעה בכרומוזומי המין ועוד.

שבוע 17-20:

דיקור מי שפיר, בדיקה גנטית לבדיקת מערך הכרומוזומים של העובר. איתור מומים מולדים, מחלות והפרעות ועוד. מעל גיל 35 ומעל סיכון משוקלל של 1:380 לתסמונת דאון ממומן ע"י קופ"ח.

שבוע 22-24:

סקירת מערכות מורחבת, בדיקה דומה לסקירה המוקדמת עם אפשרות בחינה יותר מדויקת של מומים זעירים בעובר ואיתור מומים התפתחותיים,בעיקר במח, כליות ולב אשר לא ניתן היה לראותם בסקירת המערכות המוקדמת. הבדיקה משלימה למעשה את הסקירה המוקדמת.

שבוע 24-28:

העמסת סוכר 50 גרם (GCT), בדיקה לאיתור סוכרת הריונית (ללא צום). הבדיקה מתבצעת במעבדה של קופ"ח. אם התוצאה גבוהה מ-140 מ"ג% יש לבצע העמסת 100 גרם מלאה בצום.

שבוע 28:

נוגדנים לסוג דם, רק למי שסוג דמה הוא Rh שלילי. יש לבצע בדיקת דם הקרויה Coombs הבודקת האם נוצרו אצל האם נוגדנים כנגד דם העובר, ובאם היא תקינה על האישה לקבל זריקת אנטיD המונעת היווצרות נוגדנים כנגד העובר. בהריון שני הזריקה ניתנת כבר בשבוע 20 להריון.

שבוע 30-33:

אולטרסאונד להערכת משקל העובר ומצב השליה, מעקב גדילה תקינה של העובר.

שבוע 36-40:

מעקב אצל אחות קופ"ח, בדיקה שבועית הכוללת בדיקת לחץ דם, חלבון בשתן ושקילה.

שבוע 40:

תאריך הלידה המשוער (ת.ל.מ.) זכרו – רק 6% מהנשים יולדות בתאריך המשוער.

שבוע 40+1 עד 42:

מעקב הריון עודף, כולל ניטור עוברי עם הפניה של הרופא המטפל.

• במידה ואת נושאת ברחמך יותר מעובר אחד, תהיי במעקב צמוד יותר.

• תוכלי לקבל את כל הפרטים מאחות טיפת חלב/הריון ומהרופא המטפל.

טיפולי שיניים בהריון האם מותר ?

בתקופת ההריון חלים שינויים הורמונליים רבים המשפיעים על האשה ההרה מכמה בחינות.

אחת מהן היא השפעה לרעה על מצב בריאות השן והחניכיים.

בתקופה זו, חשוב מאוד ללכת לרופא השיניים על מנת לבדוק אותן ולטפל אם צריך.

חניכיים מדממות זו תופעה נפוצה בקרב הרבה נשים הרות, והדבר נובע מבחילות והקאות אשר יוצרות סביבה חומצית בפה ולכן פוגע בשכבת האמייל של השן.

כבר לפני הכניסה להריון כדאי להגיע לביקורת אצל הרופא שיניים ולטפל.

 

טיפולים מותרים בזמן ההריון:

מותר לקחת אקמול להפגת כאב אך במינון המותר. ניתן להתייעץ עם רופא השיניים לפני כן.

תרופה אנטיביוטית מותרת רק באישור רופא השיניים, ובמידת הצורך.

צחצחי את שינייך עם מברשת רכה, לפחות פעמיים ביום.

משחת השיניים – "פרדונטקס", מומלצת אף היא בזמן ההריון על מנת למנוע דימומים וגירויים לחניכיים.

נסי להפחית בכמות הפחמימות והסוכרים מאחר וכמות גדולה מהם יכולה לגרום לעששת.

מומלץ לעסות בעדינות, בעזרת מטלית רכה את המפגש בין החניכיים לשיניים.

במידה ועליך לעבור צילום רנטגן – עשי זאת אחרי הטרימסטר הראשון, במקרה דחוף – על הרופא לטפל עפ"י כל אמצעי הזהירות הנדרשים על מנת לשמור על העובר.

 

טיפולים אסורים בזמן ההריון:

רצוי להמנע מגז צחוק.

רצוי להמנע מכל חומרי האלחוש להרדמה מקומית בטרימסטר הראשון. חומרים אלה בטוחים לשימוש החל מטרימסטר שני.

לא לקחת תרופה אנטיביוטית ללא מרשם רופא.

לא לקחת תרופות לשיכוך כאבים ללא התייעצות עם הרופא לפני כן.

ולסיכום- שימרי על בריאות השיניים והחניכיים שלך באופן קבוע בלי שום קשר להריון.

כיצד מתבצע היפוך חיצוני?

לקראת מועד הלידה  (שבוע 38 ואילך) כ 95% מהעוברים נמצאים במצג ראש- הראש הינו החלק המקדים של העובר וזה המוביל את העובר בדרכו אל העולם. ב3-4% מהעוברים החלק המקדים הינו העכוז. בשלבים מוקדמים יותר בהריון, השכיחות למצגי עכוז גדולה יותר וברוב המקרים העובר יתהפך עצמונית למצג ראש לקראת הלידה. למעשה כ 90% ממצגי העכוז הופכים למצג ראש באופן עצמוני עד לשבוע ה 36 להריון ולכן אין טעם לבצע היפוכים לפני מועד זה. אולם לאחר מועד זה רוב מצגי העכוז יתמידו עד ללידה. נוסף על כך.

במידה והעובר נשאר במצג עכוז ניתן לעשות אחד משלושה דברים- 1. ללדת לידת עכוז , דבר שהיה מקובל עד לפני מספר שנים, אולם לפני כ 6 שנים התפרסמה עבודת מחקר גדולה רב מרכזית שכללה גם מרכזים רפואיים מישראל ובכללם תל השומר. בעבודה זו השוו בין עוברים במצג עכוז שנולדו בלידה לדנית לבין אלו שנותחו והגיעו למסקנה כי בלידת עכוז לדנית יש סיכוי גבוה פי 3 לנזק לעובר (כ 1.5 % סיכון לסיבוכים לעובר בניתוח אל מול 4.5% סיכון לסיבוכים בלידת עכוז לדנית)  בעיקר עקב מצב בו לאחר לידת הגוף, הראש נשאר תקוע בתוך תעלת הלידה ויש קושי לחלצו. לפיכך בשנים האחרונות לידת עכוז לדנית נחשבת מסוכנת וביצועה הינו בניגוד להמלצה רפואית. 2. ניתוח קיסרי. 3 נסיון היפוך חיצוני. שיעור הניתוחים הקיסריים בנשים אשר לא הוצע להן היפוך גדול פי שניים לעומת נשים שבהן בוצע היפוך.

היפוך חיצוני  מבוצע בבית חולים ע"י רופא תחת מעקב מתמיד של אולטרסאונד. בתחילה ניתנת תרופה אשר מרפה את שריר הרחם ולאחר מכן על-ידי הפעלת לחץ חיצוני הרופא מנסה לשנות את תנוחת העובר כך שיהפוך למצג ראש המאפשר לידה לדנית. פעולה זו יכולה להיות מעט כואבת אחוז ההצלחה נע בין 40-70%,  היה וצלחה הפעולה ברוב המכריע של המיקרים יישאר העובר במצג ראש עד ללידה. שעור הסיבוכים בפעולת ההיפוך הוא נדיר (1%). מבינהם העיקרי הוא ירידה בדופק העובר בזמן ביצוע ההיפוך. גם אם מצב זה קורה ברוב המקרים הדופק יחזור מיד לתקינותו עם הפסקת הפעולה  בחלק קטן מן המקרים הבודדים בהם מופיעה האטה בדופק העובר בזמן הפעולה , האטה זו תמשך העובר יראה סימני מצוקה שיחייבו סיום ההריון בניתוח קיסרי דחוף- קצת מלחיץ אבל מאד נדיר שבעקבות כל הארוע הזה יגרם נזק משמעותי לילוד.  בכדי לזהות מצב זה של ירידה בדופק העובר בעת הפעולה, נעשה ההיפוך ע"י שני אנשי צוות האחד מבצע ההיפוך והאחר עוקב באמצעות אולטראסאונד אחר הדופק של העובר משך כל הפעולה.

הסיבוך אפשרי האחר הינו הוא היפרדות שיליה סמוך לביצוע ההיפוך ולפיכך לאחר נסיון ההיפוך הנשים נשארות שעה –שעתים בחדר לידה תחת ניטור עוברי רצוף בכדי לוודא כי העובר אינו מראה סימני מצוקה אשר יופיעו במקרה של הפרדות שליה.

פעולת ההיפוך נעשית בחדר לידה, סמוך לחדר ניתוח, היה ומופיע סיבוך הדורש התערבות מיידית .

התוויות נגד לביצוע היפוך: 1. כל מצב אשר אינו מאפשר לידה לדנית גם אם העובר במצג ראש ומחייב ניתוח קיסרי בכל מקרה , לדוגמא אישה לאחר שני ניתוחים קיסריים, שליית פתח ואחרים. 2. אשה בלידה פעילה כאשר כבר יש פתיחה של הצוואר. 3 ירידת מים

. התנאים הדרושים לפני ביצוע היפוך חיצוני: 1. עדיף לבצע היפוך חיצוני סמוך לשבוע 37. סיכויי ההצלחה גבוהים יותר סמוך למועד זה. 2. כמות מספקת של מי שפיר 3. ניטור דופק לב העובר תקין לפני ביצוע הפעולה. 4. שלא תהיה ירידת מים.

גורמים המשפיעים על  הסיכוי להצליח בהיפוך:

1. ולדנות, ככל שמספר הלידות לפני ההריון הנוכחי גדול יותר הסיכוי להצליח עולה. באשה בלידה ראשונה הסיכוי להצליח קטן יחיסית. הולדנות הינו הקריטריון החשוב ביותר להערכת הסיכוי להצלחת ההיפוך.

2. שליה אחורית ( שליה קדמית נמצאת בין ידי המבצע לעובר ומפריע לפעולה)

3. כמות מי שפיר- קל יותר להפוך את העובר כאשר יש כמות מי שפיר רבה

4. קשה יותר להפוך עוברים שמשקלם מעל 3500 ג'

5. בנשים עם דופן בטן רזה קל יותר לבצע את הפעולה

6. העכוז נמצא נמוך בתעלה הלידה קשה יותר להוציאו ולהפכו

7. כאשר אין פעילות רחמית ושריר הרחם רפוי- קל יותר לבצע הפעולה

6. שיתוף הפעולה של האישה. הפעולה אינה נעימה ומעט כואבת, מידת שיתוף הפעולה של היולדת  משפיעה מאד על הסיכוי להצליח

כיצד נעשית פעולת ההיפוך: 1. היולדת מתקבלת לחדר לידה ומחוברת לניטור עוברי למשך מחצית השעה. 2. בעזרת אולטראסאונד מאמתים כי העובר עדיין במצג עכוז, בודקים את כמות מי השפיר ומבצעים הערכת משקל. השימוש באולטרסאונד לפני הפעולה מאפשר אף להמנע מהיפוך כאשר חבל הטבור נמצא כרוך סביב העובר, מצב העלול לגרום לשינויים בדופק העובר.   3. ניתנת זריקה תת עורית של חומר בשם טרבוטלין לשם הרפיית שריר הרחם . 4. שני רופאים מיילדים משמשים יחדיו; האחד בסיוע  אולטראסאונד ממוקם על לב העובר וצופה בו כל עת ביצוע הפעולה, והרופא השני מבצע את תהליך ההיפוך . 5. המיילד המבצע היפוך ממשש את העכוז, מרימו מהאגן ובאופן שכזה רוב העוברים מטים ראשם לכוון צידי בטן האם ואז , בד"כ עצמונית או בסיוע המבצע מושלם הסיבוב. בד"כ פעולת ההיפוך מסתיימת תוך דקות . 6. היה וצלחה פעולת ההיפוך, מומלץ להמשיך ולנטר את דופק העובר כמחצית נשעה. 7. היה ולא צלח ההיפוך לאחר מכסימום 10 דקות, מופסקת הפעולה. 8. היה ולמטופלת סוג דם Rh – , בין אם צלחה או כשלה פעולת ההיפוך תקבל האשה זריקה של Anti-D.

 

 

תנוחות המסייעות להיפוך עובר

תנוחות אלו נועדו למנוע התבססות העובר באגן במצג עכוז ובכך לספק לו הזדמנות נוספת להתהפך (ולהתבסס מאוחר יותר עם ראשו למטה). את התנוחות מומלץ לבצע מספר פעמים ביום למשך כ-15 דקות בכל פעם. מומלץ לבצען על בטן ריקה ובשעה בה העובר פעיל לקבלת השפעה מקסימלית.

 

"עמידת נר" – מבוצעת כנגד קיר. הקפידי לרפד בעזרת כריות את פלג הגוף התחתון. לשכב עם הישבן רחוק מהקיר ולהשעין את כפות הרגליים על הקיר שישמשו כתמיכה להעלאת הירכיים למעלה. יש לבצע תרגיל זה 3 פעמים ביום במשך 15 שעה.

הדגש בתנוחה זו הוא שעל הירכיים להיות גבוהים מהכתפיים.

"ברכיים-חזה" – כאשר הישבן מונף באויר, גבוה מעל הראש והחזה הצמודים לרצפה.

שיטה נוספת להשגת תנוחה דומה ממליצה על שכיבה על קרש אלכסוני (החלק העליון בגובה 30 ס"מ מן הרצפה). על האשה לשכב על גבה, עם הראש כלפי חלקו הנמוך של הקרש, בעוד ברכיה כפופות וכפות רגליה מונחות שטוחות).

"זחילה"- על האשה ללכת על 4 בבית. בפעולה זו- הרחם נע קדימה וכך גם ראש העובר נע קדימה.

"השמעת מוסיקה בשכיבה" – כאשר האשה בשכיבה על גבה להשמיע מוזיקה לתינוק ולהוביל אותה לכיוון הנרתיק ממש להוביל מלמעלה למטה, התינוק נמשך אל הצלילים

"כוון פנס בשכיבה" – כאשר האשה שוכבת להאיר עם פנס לכיוון הבטן התחתונה, דבר האמור למשוך את העובר לכוון את ראשון בכיוון האור. התינוק " בא אל האור".

"קור" – לשים קרח על החלק העליון של הבטן- דבר המפריע לעובר והוא מתהפך כדי להתרחק מהקור.

"קולות" – אגן האשה הוא כמו תיבת תהודה- אוסף אליו קולות שגורמים לתינוק להתהפך.לשיר לעובר, להשמיע אליו קולות נמוכים בתחתית הבטן- כל אלו גורמים לעובר להתהפך.

כיצד מתבצע היפוך על פי הרפואה הסינית?

היפוך מתבצע בעזרת דיקור ומוקסה (חימום בעזרת צמח ה –לענה) בנקודה הנמצאת בקצה האצבע הקטנה של הרגל.

מחקר מערבי הראה שחימום נקודה זו מגביר את הפרשת הפרוסטגלנדינים והפרשת אסטרוגן מהשליה. שני אלה מעודדים תנועות עובר.
. על הטיפול להימשך בין 10 דקות ל-155 דקות, יש לחזור על הטיפול לפחות פעם ביום, ורצוי פעמיים ביום, למשך חמישה ימים. לאחר מכן יש לבצע בדיקת אולטרה-סאונד כדי לבדוק אם העובר התהפך. רק אם העובר נותר במנח העכוז, יש לחזור על הפרוצדורה למשך חמישה ימים נוספים. (אם לא בודקים זאת, עלול העובר לעבור למצג ראש, אך בהשפעת הטיפול המתמשך להוסיף להסתובב ולחזור למצג עכוז).

חשוב לציין כי מחקר רפואי שנעשה בבי"ח שיבא לפני מספר שנים בו נלקחו שתי קבוצות של נשים עם עובר במצג עכוז, קבוצה אחת עברה נסיון היפוך ע"י טיפול סיני והקבוצה השניה לא עברה אותו- לא נמצא יתרון לטיפול הסיני

 

רפלקסולוגיה – כשיטה להיפוך עובר

ע"י עיסוי והפעלת לחץ בנקודות ספציפיות בכף הרגל ניתן לגרות את הרחם ועל ידי כך לשנות את תנוחת העובר ברחם. הטיפול נעשה בשכיבה, ועשייתו בשבועות 34-38 עשויה להביא להיפוך העובר.

 

דמיון מודרך – כשיטה להיפוך עובר

בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הברית ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההריון. מאה מהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך, ומאה אחרות עברו היפוך ידני (הליך שיכול להיות כואב) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך ידני, התהפכו בחזרה. בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשים בממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד, והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.

כפי שחשוב שנסיון היפוך חציוני יתבצע בבית החולים ע"י רופא מנוסה, כך חשוב כי גם המטפלים בשיטות האחרות: רפואה סינית, רפלקסולוגיה, דמיון מודרך או כל טיפול אחר יהיו מנוסים ובעלי רשיון לעסוק בתחומם

מהו תהליך הקבלה למיון ?

הנוהל במיון חדר לידה

רישום היולדת

לקיחת פרטים ראשונים לגבי היסטוריה מיילדותית

בדיקה חיצונית של גודל הרחם

חיבור היולדת למוניטור

בדיקה ואגינלית

אולטראסאונד

בדיקות אחרות בהתאם לאירוע ועפ"י הצורך

עיבוד הנתונים והחלטה לגבי המשך טיפול, וזאת בהתאם לשבוע ההריון.

 

 

במידה ומדובר באשה הנמצאת בשבוע צעיר- 24 עד 36, הטיפול ייקבע לפי הצורך על מנת להמשיך את ההריון כסידרו ולהמנע מלידה מוקדמת של פג. כגון- אשפוז בבי"ח במחלקת הריון בסיכון גבוה, מניעת צירים ע"י מתן נוזלים, במקרה של נפילה או חבלה בבטן חיבור למוניטור ארוך כ- 6 שעות בחדר השהייה, וכו'.

במידה ואין אפשרות להמשיך את ההריון בגלל סיבות כגון- ירידת מים, היפרדות שיליה, רעלת הריון, פתיחה גדולה, צירים סדירים ואפקטיביים וכו', הצוות הרפואי יפעל לכיוון לידה מוקדמת תחת השגחה צמודה של הצוות הרפואי.

 

מהן תופעות שכיחות בהריון שלי ?

בהריון (כמו בהריון) הגוף משתנה ועלייך לקבל את השינויים הטובים ואת אלה שלא כל-כך…

להלן כמה תופעות הקיימות בהריון, וכיצד אפשר להתמודד איתן:

  • בחילות והקאות – בד"כ תופעה אופיינית זו חולפת לקראת שבוע 14, ניתן להקל על עצמך כך:
  • איכלי ארוחות קטנות יותר ותכופות יותר
  • הקפידי על שתיה במקרה של הקאות
  • איכלי צנים או עוגיה יבשה
  • הימנעי ממזון מטוגן או מתובל מידי
  • במידה ותופעה זו ממשיכה מעבר לשבוע 14 או ההקאות הן בצורה קיצונית, פני לרופא הנשים שלך.

 

  • עצירות – תופעה זו אופיינית להריון וניתן להקל על עצמך כך:
  • תזונה נכונה ופעילות גופנית יקלו על תופעת העצירות
  • הליכה
  • שתיה של לפחות 12 כוסות מים ביום
  • אכילת מזון עשיר בתאית, כגון: גרנולה, ירקות ופירות טריים
  • במיקרים קשים אל תיקחי תרופות משלשלות, אלא פני לרופא הנשים שלך

 

  • עייפות וחולשה – תופעה זו עוברת בדר"כ לקראת הטרימסטר השני, ניתן להקל על עצמך כך:
  • נוחי כאשר את חשה בעייפות גדולה
  • קחי עזרה בכל הנוגע לעבודות הבית ופני את הזמן למנוחה
  • במידה ואת לקראת סוף ההריון, תוכלי לבדוק את האפשרות לצאת לחופשת לידה מוקדמת ולאגור כוחות

 

  • צרבת – תופעה זו קימת בעיקר בסוף ההריון. ניתן להקל על עצמך כך:
  • אכילת שקדים לא קלויים יכולה לעזור
  • סוכריות "תאמס",תוכלי לרכוש ברשתות הפארמים
  • שיכבי עם רגליים מורמות הנתמכות ע"י כריות
  • איכלי ארוחות קטנות יותר
  • מצבי רוח משתנים-תופעה מוכרת לכל יולדת,בדר"כ קיימת במהלך ההריון כולו.

תופעה זו יכולה להיעלם כמה שבועות אחרי הלידה או לפניה, חשוב לדעת שעל הכל אפשר להתגבר וברגע שאת אמא, הדברים מקבלים פרופורציות אחרות.